<h1>ראב"ן סימנים רע"ו, רע"ז</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
אין מחזיקין דם בבני מעיים להצריכן מליחה והדחה אלא בלא מליחה מותרין והם ההדורא המעיים השמינים ושאר הדקין וכרכשא, אבל כנתא גופה מחזיק דם, וכבר פירשתי דינה למעלה [בסי' מ"ט]. אין מניחין בשר מלוח אלא בכלי מנוקב כדי שיזוב הדם ולא שישוב אל הבשר אחר פליטתו, וחתיכות הרבה יכול למלוח יחד דכולן פולטות כאחת ונחות כאחת. השובר מפרקת של בהמה קודם שתצא נפשה מבליע דם באיברים, ואיבעיא לן מי אסור למיכל מיניה באומצא חי בלא מלח ועלתה בתיקו וכל תיקו דאיסורא לחומרא, וש"מ דאסור להבליע דם באיברים והאוכלו כאלו אוכל דם, אבל דם המבליע מעצמו באיברים אינו דם.
